מותרות בצרכנות

שינויים רבים עבר העולם הצרכני בעשורים האחרונים. אחת ממגמות השינוי המשמעותיות ביותר היא המעבר החד מצרכנות בסיסית לצרכנות הקשורה קשר ישיר להנאה ולנוחות. בעבר התמקדה הצרכנות בסיפוק צרכיו הבסיסיים של האדם. מזון, מחסה, חימום או קירור, התניידות וכדומה. כיום אם נביט רק בצרכנות הקשורה לנשים נניח נוכל לתת כמאה דוגמאות בקלות של חפצים או פריטים שאינם נחוצים אלא רצויים ומטרתם עונג יותר מאשר סיפוק צורך. אחת הדוגמאות הטובות היא המעבר ממיכלי אחסון למזון או אחרים העשויים עץ, פח וכדומה אל מוצרי פלסטיק למיניהם שפשוטו כמשמעו, כבשו את השוק.

המגמה הזו של צרכנות נהנתנית התפשטה בעולם המערבי כולו והפכה לנחלת הכלל. יש קשישים ומבוגרים רבים החיים בינינו שזוכרים היטב את ימי הצנע, או את הימים בהם על כל רהיט שרכשת ואפילו על פסל או כלי מיוחד לבית שילמו מס מותרות. המילה מותרות מדגישה את השוני הזה באופן מדוייק, החפץ הדקורטיבי שזה עתה רכשת לקשט בו את הסלון אינו באמת נדרש למחייתך אלא נועד לענג את נפשך, מכאן שהוא מותרות, אם יש ברשותך הממון לשלם על המותרות הללו, מוטב שתוסיף על עליו סכום של מס לטובת הכלל.

מאז שנות מס המותרות חלפו עשורים רבים. לא רק שהפסקנו לשלם מיסים על רכישות שאינן נחוצות למחייתנו אלא גם הפכנו לתרבות ישראלית וצרכנית לא פחות מאשר חברינו שמעבר ים באירופה או ארצות הברית.

לא רק מוצרי פלסטיק פלשו לחיינו אלא גם ורסיות שונות של אביזרים כמו מקלחונים במקום אמבטיות החרס הישנות, מקלחונים מעוצבים מזכוכית מחוסנת וכדומה.

, http://www.monograma.co.il/index.php?dir=site&page=articles&op=item&cs=3007&langpage=heb

Copyright © 2018. Powered by & .